בית משפט השלום בירושלים הרשיע (יום ד', 18.7.01) את דן בן-ישראל שילה בקבלת שוחד, בעת שעבד במשרד התשתיות הלאומיות בירושלים. בית המשפט גזר על שילה תשעה חודשי מאסר וקנס של 10,000 ש"ח או 50 ימי מאסר תמורתו.

שילה שימש בשורה של תפקידים ב-13 השנים בהן עבד במשרד, בהם: הממונה על רישוי ופיקוח על יצרני חשמל פרטיים ומזכיר "ועדת אילתה" - שמונתה לדון ביישום המדיניות של ייצור חשמל על-ידי גורמים פרטיים.

במסגרת תפקידיו היה אחראי, בין השאר, על הטיפול בחוזרים בין משרד האנרגיה ליזמים השונים, מציאת פתרונות לסכסוכים כספיים שהתעוררו בין המשרד ליזמים, וטיפול בערבויות שהעמידו היזמים כנגד הסיוע.

שילה היה בין האחראים לטיפול בבקשה שהגישה חברת מי גולן לסיוע ומענקים, למרכז ההשקעות ולמשרד האנרגיה. בנוסף היה אחראי על הבקשה לקבלת רישיון ייצור חשמל פרטי של חברת אשקוגן, שיזמיה היו בעלי מי גולן.

בשנת 1989 נסע שילה לציריך במסגרת פרטית. בשל רצונו לערוך ביקור במפעלי הטורבינות של מפעל פהרטקניק אשר בבעלותו של אקהרד פהר, ואשר סיפק ציוד לחברת מי גולן, ביקש להמשיך מציריך לוילאך. ביודעו שמשרד האנרגיה לא יממן את הנסיעה, פנה לעידן הראל, מיזמי מי גולן, אשר דאג למימון טיסתו של הנאשם מציריך לוילאך על-ידי פהר. בעת הביקור התארח שילה במלון בבעלותו של פהר משך שלושה לילות מבלי ששילם עבור השהות.

על-פי כתב הכרעת הדין, ב-1992 קיבל שילה 4000 ש"ח מיזמי מי גולן, ומספר פעמים סעד במסעדות בארץ עם הראל, על חשבון מי גולן. בנוסף, במהלך טיול פרטי, לן יחד עם בת לוויה בבית מלונו של פהר וסעד במסעדת המלון. את החשבון שילם פהר.

ב-1993, במסגרת מספר פגישות עבודה עם יזמי מי גולן, אף ביקש שילה להתקבל לעבודה בחברה. בקשה זו נענתה בשלילה. בהמשך גם ביקש מהראל להלוות לו 20,000 ש"ח. בקשה זו נענתה אף היא בשלילה.

בתמורה לטובות ההנאה פעל שילה לקידום ענייניהם של יזמי מי גולן ואשקוגן, על-ידי הבעת דעות תומכות בישיבות הוועדה, ושכנוע החברים האחרים. בנוסף שלח שילה מכתב ליזמים בהם אישר את הקטנת הערבויות שנדרשו מהם, לאחר שהמליץ לחשב המשרד להקטין ערבויות אלו.

בישיבה שדנה בפרויקט אף פעל להקטנת הערבויות הנדרשות, אף על-פי שידע שמצבם הכלכלי של יזמי הפרויקטים אינו יציב.

בהמשך סייע שילה ליזמי מי גולן לקבל כספי מדינה בצורת מענקים ממשרד האנרגיה. בין השאר הציע, בהיותו חבר הוועדה המקצועית, לאשר תמיכה בפרויקט של החברה בהיקף של %15 מסך של 4,160,000 דולר. בנוסף חתם על העברה של קרוב ל-700,000 ש"ח לחברת מי גולן עבור מחקר. כמו כן, העביר שילה ליזמי מי גולן מידע אודות דיונים פנימיים, תכתובות פנימיות, מידע אודות מתחרים ומידע אודות הזדמנויות עסקיות.

סגנית נשיא בית משפט השלום בירושלים, השופטת שולמית דותן כתבה בפסק הדין: "על פי תחושתי והתרשמותי, הנאשם אינו מושחת במידותיו. כישלונו של הנאשם כך נראה לי, נבע ממעידות שמעד כשהיה בקשר, במסגרת מילוי תפקידו, עם אנשים לא ישרים שנראו לו כמצליחנים שעושים עסקים גדולים". עוד הוסיפה השופטת דותן, כי שוויו הנמוך של השוחד מעורר סיכון הנובע מהאפשרות שרבים מקרב הציבור יוכלו לתת שוחד כזה, דבר שיתרום להתפשטות התופעה.